משמאל למעלה בכיוון השעון, משנת 1952 עד 2024:​

ב-1952 חותמים קנצלר גרמניה קונרד אדנאואר ושר החוץ הישראלי משה שרת על הסכם השילומים בין גרמניה וישראל;​ ב-1960 קנצלר גרמניה אדנאואר וראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון נפגשים בננג; ב- 1985 נשיא גרמניה ריכרד פון וייצקר וראש ממשלת ישראל שמעון פרס לוחצים ידיים במסגרת הביקור הרשמי הראשון;​ ב-2008 קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל נואמת בכנסת;​ ב-2024  נוחת קנצלר גרמניה אולף שולץ בשדה התעופה בן גוריון ומתקבל על ידי השגריר זייברט.​

60 שנות שותפות

מערכת יחסים מיוחדת בתהליך שינוי

מה שהחל בזמנו בצעדים זהירים, הפך כיום לדו-שיח חי ותוסס: גרמניה וישראל מביטות לאחור על שישה עשורים של יחסים דיפלומטיים – מלאים במפגשים, אתגרים וקרבה הולכת וגדלה.

ב-12 במאי 1965 כוננו הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ומדינת ישראל יחסים דיפלומטיים רשמיים – תחילה באמצעות פתיחת שגרירויות בתל אביב ובבון. קדמו לכך קשרים כלכליים הדוקים, בעיקר הסכם לוקסמבורג משנת 1952, שבמסגרתו התחייבה גרמניה לשלם פיצויים לישראל.

בעשורים שלאחר מכן התפתחה שותפות הולכת ומתהדקת: בשנת 1973 נחתם הסכם לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי, בשנות ה-1980 נוצרו בריתות הערים ותכניות חילופי הנוער הראשונות. לאחר איחוד גרמניה התחזקו הקשרים אף יותר – גם ברמת החברה האזרחית והתרבות.  

כיום מחברת בין שתי המדינות רשת צפופה של שיתופי פעולה בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, המדע, התרבות והביטחון.

בשנת 2025 אין אנו מציינים יובל פוליטי בלבד, אלא מערכת יחסים שצמחה מתוך ההיסטוריה – ושמביטה לעתיד בפתיחות, באמון ובאחריות משותפת.

ידידות שהיא מתנה –

60 שנות יחסים דיפלומטיים
בין ישראל לגרמניה.

לפני 60 כוננו יחסים דיפלומטיים בין ישראל וגרמניה. מה מתוכנן לשנת היובל. 

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ומדינת ישראל חוגגות השנה יובל מיוחד במינו. לפני 60 שנה, בתאריך 12 במאי 1965 כוננו ישראל וגרמניה יחסים דיפלומטיים ביניהן. לנוכח זוועות השואה והסבל הבלתי נתפס שהמשטר הנאצי המיט על העם היהודי, לא היה ניתן להעלות על הדעת התקרבות שכזו בין המדינות, במיוחד בשנים הראשונות לאחר הקמתן. הידידות העמוקה שקושרת היום את שתי המדינות היא אפוא מתנה גדולה.

אבן הפינה ליחסים הונחה ב-10 בספטמבר 1952 עם חתימת 'הסכם לוקסמבורג' או 'הסכם השילומים', שבמסגרתו גרמניה קיבלה על עצמה את האחריות לפשעים נגד האנושות, פשעי השואה, והתחייבה לשלם פיצויים.

ב-14 במרץ 1960 נפגשו קנצלר גרמניה קונראד אדנאואר וראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון בפעם הראשונה. פגישתם של שני המנהיגים בניו יורק הייתה פגישה היסטורית והיא מסמלת עד עצם היום הזה את הפיוס בין שתי המדינות.

ואז, חמש שנים לאחר מכן, ב-12 במאי 1965 קנצלר גרמניה לודוויג ארהארד וראש הממשלה הישראלי לוי אשכול הסכימו על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים. 

פועלה של חברה אזרחית מגויסת 

מבלי להמעיט בחשיבותו של חזונם המדיני של אישים כמו קונראד אדנאואר ודוד בן-גוריון, או שמעון פרס ויוהנס ראו, החברות העמוקה בין שתי המדינות היא בראש ובראשונה פרי מלאכתם של אנשים מסורים רבים בגרמניה ובישראל. כבר בשנות ה-50 וה-60 נבנו קשרים משגשגים ותוססים בכל תחומי החברה האזרחית, באמצעות חילופי נוער, חילופי תרבות ומדע, מפגשים בעלי אופי ספורטיבי או במסגרת בריתות בין ערים תאומות. ומאז קשרים אלה התבססו והעמיקו באופן מתמיד. נכרתו בריתות שותפות בין  ארגונים נוספים, כגון 'קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל' (DIZF) וקרן מינרבה, נחתמו הסכמים בילטרליים ונוסדו שיתופי פעולה בתחומים רבים.

לאחר 60 שנות ידידות החברה הגרמנית והחברה הישראלית משולבות זו בזו במארג שתי וערב צפוף. המחויבות של גרמניה לביטחונה של ישראל, של תושביה ושל העם היהודי הייתה ונותרה עמוד התווך של מדיניות החוץ הגרמנית. גרמניה נאבקת באנטישמיות בזירה העולמית ונרתמת להגנה על חיים יהודיים, כדי שפשעים נגד האנושות, כפשעי השואה למה א יחזרו על עצמם לעולם. 

עם כל זאת, אנו מציינים את יובל ה-60 ליחסים הדיפלומטיים בתקופה לא פשוטה. מאז מתקפת הטרור האכזרית מצד החמאס ב-7 באוקטובר 2023, גרמניה עומדת איתן לימינה של ישראל. היא ממשיכה במאמציה האינטנסיביים למען שחרור החטופים שנמצאים עדיין בשבי החמאס ושובם המיוחל לזרועות משפחותיהם וכן למען המשך הפסקת האש בעזה וחזרה מחודשת לתהליך מדיני שיוביל לפתרון שתי המדינות, כדי שישראלים ופלסטינים יוכלו לחיות זה לצד זה בשלום ובביטחון.

חגיגות בגרמניה וישראל

הממשלה הפדרלית, מדינות-המחוז בגרמניה, ערים ורשויות מקומיות רבות, כמו גם יוזמות של החברה האזרחית יחגגו את היובל המיוחד הזה לרגל 60 שנות ידידות במהלך השנה כולה, במגוון פעילויות בגרמניה וישראל. הדגש המרכזי יושם על החברה האזרחית הצעירה שכן, ב-2025 מציינים גם את יום השנה ה-70 לקיום חילופי הנוער הגרמנים-ישראלים.

פרויקטים מיוחדים לרגל שנת היובל

כדי להעלות על נס את תרומתה של החברה האזרחית בשנת היובל ולהתרכז בה,  משרד החוץ הגרמני פועל בין השאר בשיתוף פעולה הדוק עם שותפיו 'קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל' (DIZF) ואגודת הידידות גרמניה-ישראל (DIG), ומקצה משאבים לפרויקטים לאירועי היובל בשנה זו. 'קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל' תדגיש בפעילותה את הקשרים הגרמניים-ישראליים הרציפים ואת המשכיותם והן את מעורבותם של צעירות וצעירים בה. במהלך השנה יתכנסו פעילים ופעילות צעירים המשתתפים בפרויקטים מטעם ארגוני החברה האזרחית או בפעילות התנדבותית בשתי המדינות, יעבדו וישוחחו זה עם זה. 

הפרויקט של אגודת הידידות גרמניה-ישראל מיועד להנחיל לצעירים ידע נוסף על תולדות הקשרים בין גרמניה וישראל ולרקום תוכניות לעתיד על בסיס השיעורים  שנלמדו. בין השאר יוכנו חומרי לימוד לבתי ספר ויעוצב על ידי המשתתפים 'גרפיטי יובל' שישתתף בתחרות ויוצג בברלין.

בנוסף משרד החוץ הגרמני ממקד את תשומת הלב השנה בחברה האזרחית הישראלית ומזמין את נציגיה לגרמניה במטרה להרחיב את מגוון ההזדמנויות למפגשים ודיונים. במסגרת זו מתוכננים מספר ביקורים של משלחות בגרמניה עם מעל 70 משתתפים בסך הכול. ביניהם סופרים ישראליים שיבקרו בברלין וביריד הספרים בפרנקפורט, וראשי עיריות מישראל שיוזמנו להשתתף בביקורים בגרמניה שיכללו סיורים ותכנים מיוחדים לכבוד שנת היובל.

כבר בחודש ינואר, השגריר הגרמני בישראל, שטפן זייברט, החל לצעוד בשביל ישראל כדי לפגוש עיתונאיות ועיתונאים ופעילות ופעילים מהחברה האזרחית ברחבי ישראל.

בבית בן-גוריון בתל אביב מתוכננת תערוכה מיוחדת על קונראד אדנאואר ודוד בן-גוריון בשיתוף עם קרן קונראד-אדנאואר.

שיתוף הפעולה בין התזמורת הסימפונית של ברלין והתזמורת הסימפונית ירושלים הינו אחת מגולות הכותרת של שנת יובל זו, עם קונצרטים בתל אביב ובברלין בהם יחגגו את הקשרים הגרמניים-ישראליים, כאשר ההכנסות יועברו לסטודנטים ישראליים שמתכננים חילופי סטודנטים עם גרמניה.

סמליל משותף

בתחילת השנה הציגו גרמניה וישראל את הלוגו המשותף של היובל. העיצוב נוצר על ידי האמן הישראלי אורי מור, אשר זכה בתחרות ציבורית לעיצוב הסמליל בשתי המדינות. הלוגו מותר לשימוש על ידי מוסדות וגופים מדיניים ושאר מקבלי התקציבים  בשתי המדינות במהלך שנת היובל.

כתוביות לתמונות

תמונה 1:

פגישת קנצלר גרמניה לשעבר, קונראד אדנאואר עם דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל לשעבר בניו יורק ב-1960 © Bildagentur-online/UIG

תמונה 2:

60 שנה לקשרים בין גרמניה וישראל   © AA 

תמונה 3:

מכתב של הקנצלר הגרמני לראש ממשלת ישראל, לוי אשכול – עמוד1  © משרד החוץ